קורס AI Governance (ממשל AI וניהול סיכוני AI)

קהל יעד​

עורכי דין, יועצים משפטיים פנימיים, קציני ציות, ממוני הגנת פרטיות, מנהלי סיכונים, מבקרים פנימיים, CAIO ומובילי ממשל AI בארגונים

תאריך התחלה

06.10.2026

מספר מפגשים

5 מפגשים
יום שלישי: 6.10 13.10 20.10 25.10 3.11

מיקום

Zoom

איך נלמד

ZOOM

ניהול מקצועי

רכז אקדמי: ד״ר יובל ריינפלד

ימי מפגשים

ימי שלישי
19:30-16:30

מחיר

2,750.00 
(לא כולל מע"מ)

מה כולל הקורס?

ממשל AI אפקטיבי אינו מסתכם בכתיבת מדיניות. הוא מחייב תהליך ארגוני מתמשך הכולל מיפוי שימושים, סיווג סיכונים, קביעת סמכויות, בדיקת ספקים, אישור שימושים חדשים, הדרכת עובדים, פיקוח אנושי, ניטור, דיווח וטיפול באירועים.

במהלך הקורס נבנה בהדרגה את המרכיבים המרכזיים של מסגרת ממשל AI ארגונית:

  • מיפוי שימושי AI וניהול מאגר שימושים ארגוני.
  • סיווג שימושים בהתאם לרמת הסיכון ולהשפעתם האפשרית.
  • מדיניות פנים-ארגונית ונוהל לאישור שימושים וכלים חדשים.
  • חלוקת אחריות וסמכויות בין הגורמים בארגון.
  • תהליך בדיקה והתקשרות עם ספקי AI.
  • מפת חובות רגולטוריות ותקנים רלוונטיים.
  • מנגנוני פיקוח, ניטור ובקרה לאורך מחזור החיים של השימוש.
  • דיווח להנהלה ולדירקטוריון ומימוש חובת הפיקוח.
  • בקרה על מערכות הפועלות ברמת אוטונומיה גבוהה.
  • תהליך סדור לזיהוי, הסלמה וטיפול באירועי AI.

 

למה לבחור בקורס?

עובדים על הארגון שלכם

הקורס אינו נשאר ברמת העקרונות. בכל מפגש עובדים על שימושים, תהליכים ושאלות שמעסיקים ארגונים בפועל: שימוש של עובדים בכלים פתוחים, רכישת מערכת AI, שימוש מול לקוחות, קבלת החלטות בסיוע AI, הטמעת כלי במחלקה והפעלת מערכת אוטונומית.

לומדים להתוות ולהטמיע מדיניות וכלי בקרה

הקורס מעניק כלים מעשיים להתוויית מדיניות AI, להטמעת תהליכי עבודה ולבניית מנגנוני פיקוח ובקרה לניהול אפקטיבי של השימוש ב-AI – באופן שתוכלו ליישם בארגון שלכם.

הדגש אינו רק על ניסוח המסמכים, אלא על הדרך שבה המדיניות הופכת לתהליך עבודה: מי מגיש בקשה, מי בודק, מי מאשר, אילו שימושים מחייבים בקרה מוגברת, כיצד מנהלים חריגים ואיך בוחנים אם המנגנון אכן עובד.

יוצאים מכל מפגש עם תוצר

כל נושא מתורגם לתבנית, מטריצה, נוהל או כלי עבודה שניתן להתאים למאפייני הארגון, לתחום פעילותו ולרמת הסיכון שלו.

מנהלים את הסיכון לאורך מחזור החיים

ניהול סיכוני AI אינו מסתיים במועד רכישת המערכת או אישור השימוש. נלמד לבנות תהליך המתייחס לשלב התכנון, לבדיקת הספק, לאישור, להטמעה, להפעלה השוטפת, לשינויים במערכת, לניטור, לבחינה מחודשת ולסיום השימוש.

מתרגלים החלטות ולא רק לומדים עקרונות

במקום רשימה מופשטת של סיכונים, נעבוד עם תרחישים ארגוניים: דליפת מידע, הסתמכות על פלט שגוי, הטיה, זיופים עמוקים, התחזות קולית, פגיעה בזכויות, הרעלת נתונים, הזרקת פקודות ופעולה אוטונומית החורגת מההרשאה שניתנה.

בכל תרחיש נבחן מה היה צריך למנוע את האירוע, כיצד מזהים אותו, מי מקבל את ההחלטה, מתי מסלימים ומה נדרש לתעד.

מתחברים לתשתיות שכבר קיימות

ברוב הארגונים כבר קיימים מנגנונים של פרטיות, אבטחת מידע, ניהול סיכונים, ציות, רכש, ניהול ספקים וביקורת פנימית.

נלמד כיצד לשלב את ממשל ה-AI בתוך התשתיות הקיימות, במקום להקים מערכת מקבילה, לייצר טפסים כפולים או להוסיף ועדות שאינן נחוצות.

מחזקים את חובת הפיקוח של ההנהלה והדירקטוריון

הקורס עוסק באחריות ההנהלה והדירקטוריון להתוות את מסגרת השימוש ב-AI ולפקח על יישומה בפועל.

נבחן אילו שימושים וסיכונים צריכים להגיע לדיון, איזה מידע נדרש לצורך פיקוח אפקטיבי, באיזו תדירות יש לדווח, כיצד מטפלים בחריגות ומה נדרש כדי לעקוב אחר יישום ההחלטות.

נלמד לבנות מנגנוני פיקוח הכוללים חלוקת אחריות, מדדי סיכון, תהליכי הסלמה, דיווח על אירועים ובחינה תקופתית של אפקטיביות הבקרות.

לומדים מאנשי מקצוע שעוסקים בנושא בשטח

צוות הקורס כולל יועצים משפטיים, עורכי דין, מנהלי סיכונים ומומחי ממשל AI המלווים ארגונים בתהליכי הטמעה, בקרה וקבלת החלטות.

 

מה תדעו לעשות בסיום הקורס?

בסיום הקורס תוכלו:

  • למפות את שימושי ה-AI הקיימים והמתוכננים בארגון ולנהל מאגר שימושים מסודר.
  • לסווג שימושים לפי רמת הסיכון, מידת האוטונומיה, סוג המידע, מטרת השימוש וההשפעה האפשרית על אנשים ועל הארגון.
  • לקבוע אילו שימושים מותרים, אילו מחייבים אישור ואילו אינם מתאימים לארגון.
  • לנסח מדיניות AI שניתן ליישם, להטמיע ולאכוף.
  • לבנות תהליך ארגוני לבחינה ולאישור של כלים ושימושים חדשים.
  • להגדיר תהליך לטיפול בחריגים ובשינויים מהותיים במערכת או בשימוש.
  • לבדוק ספקי AI ולזהות סיכונים משפטיים, תפעוליים, טכנולוגיים ומסחריים לפני ההתקשרות.
  • לתרגם רגולציה, תקנים ועקרונות מקצועיים לדרישות ארגוניות מעשיות.
  • להגדיר את חלוקת האחריות בין הייעוץ המשפטי, הציות, ניהול הסיכונים, הפרטיות, אבטחת המידע, הרכש, הביקורת, ההנהלה והדירקטוריון.
  • לבנות מנגנוני פיקוח ובקרה הכוללים ניטור, מדדי סיכון, בדיקות תקופתיות, דיווח וטיפול בחריגות.
  • לקבוע אילו שימושים, סיכונים ואירועים מחייבים דיווח או דיון בהנהלה ובדירקטוריון.
  • להכין להנהלה ולדירקטוריון תמונת מצב המאפשרת קבלת החלטות ופיקוח אפקטיבי.
  • לפקח על מערכות AI הפועלות ברמת אוטונומיה גבוהה ולהגדיר גבולות פעולה, הרשאות ומנגנוני עצירה.
  • לנהל אירוע AI משלב הזיהוי ועד לבלימה, להסלמה, לדיווח, לתחקור ולתיעוד.

מפגש ראשון - יסודות ממשל AI, מיפוי שימושים וסיווג סיכונים

מרצות: ד״ר הדס לורבר ומיכל ברנד-גולד

המפגש הראשון יניח את התשתית המשותפת לקורס ומיד יעבור לעבודה מעשית.

נבחין בין סוגים שונים של שימושי AI:

  • שימוש אישי של עובד.
  • שימוש של מחלקה או יחידה עסקית.
  • מערכת ארגונית המשולבת בתהליך עבודה.
  • שימוש ב-AI לצורך קבלת החלטה או המלצה.
  • מערכת הפונה ללקוחות, לעובדים או לציבור.
  • מערכת AI הפועלת ברמת אוטונומיה גבוהה.

נבחן כיצד מטרת השימוש, סוג המידע, מידת האוטונומיה, זהות המשתמשים, האוכלוסייה המושפעת והשלכות הטעות משפיעים על רמת הסיכון ועל הבקרות הנדרשות.

עקרונות האחריותיות, השקיפות, הפרטיות, ההוגנות והפיקוח האנושי ייבחנו באמצעות שאלות הכרעה מעשיות:

  • איזה מידע נכנס למערכת?
  • מהו השימוש המיועד ומהם השימושים שאינם מותרים?
  • מי מושפע מהתוצאה?
  • מה עלול לקרות אם המערכת טועה?
  • מי מוסמך לאשר את השימוש?
  • מי אחראי לתוצר ולהחלטה?
  • האם נדרשת בדיקה אנושית?
  • האם קיימת אפשרות לערער, לתקן או לעצור את התהליך?
  • אילו תיעוד ובקרות נדרשים לפני ההפעלה?
  • כיצד ייבחן השימוש מחדש לאחר ההטמעה?

במהלך המפגש כל משתתף ימפה שלושה שימושי AI קיימים או מתוכננים מהארגון שלו ויתנסה בסיווגם.

התוצרים מהמפגש:

מפת שימושי AI ראשונית בארגון, הכוללת בעלים עסקי, סוגי מידע, רמת סיכון, צורך בפיקוח אנושי ובקרות מינימום.

 

מפגש שני - מדיניות פנים-ארגונית, עובדים והתקשרויות עם ספקי AI

מרצים: ד״ר יובל ריינפלד ועדי ישראל

המפגש יתמקד בהפיכת עקרונות ממשל AI למדיניות ולתהליך עבודה שניתן ליישם בארגון.

נבחן כיצד מגדירים:

  • שימושים מותרים.
  • שימושים המותרים בכפוף לתנאים.
  • שימושים המחייבים אישור מוקדם.
  • שימושים שאינם מותרים.
  • מידע שמותר ואסור להזין למערכות.
  • דרישות לבדיקה אנושית ולתיעוד.
  • תהליך לבקשת חריגה מהמדיניות.
  • בחינה מחודשת במקרה של שינוי בכלי, במודל, בספק או במטרת השימוש.

חלק מרכזי במפגש יוקדש לעובדים ולמנהלים:

  • שימוש בכלי AI פתוחים או אישיים מחוץ למסגרת הארגונית.
  • זיהוי וצמצום תופעת ה-AI הלא מנוהל בארגון.
  • שימוש ב-AI בגיוס, במיון, בהערכת עובדים ובניהול ביצועים.
  • חלוקת האחריות בין העובד, המנהל והארגון.
  • ניטור השימוש בכלים תוך שמירה על זכויות העובדים.
  • הכשרה וכשירות כתנאי לכך שהפיקוח האנושי יהיה אפקטיבי.
  • הדרכות מותאמות לתפקיד ולרמת הסיכון של השימוש.

בחלק העוסק בספקים נבחן את תהליך הבדיקה המשפטית, התפעולית והמסחרית של פתרונות AI.

בין הנושאים שייבחנו:

  • השימוש במידע הארגון לצורכי אימון, שיפור או בדיקת המודל.
  • מקורות המידע והנתונים שעליהם מבוססת המערכת.
  • שמירת המידע, מחיקתו והחזרתו בסיום ההתקשרות.
  • סודיות, פרטיות ואבטחת מידע.
  • מיקום עיבוד המידע וקבלני משנה.
  • זכויות קניין רוחני בקלטים ובתוצרים.
  • רמת השקיפות והיכולת להבין את מגבלות המערכת.
  • תיעוד פעולות ויכולת ביקורת.
  • עדכונים ושינויים במודל או בשירות.
  • דיווח על אירועים, תקלות ופגיעויות.
  • אחריות, שיפוי והגבלת חבות.
  • המשכיות עסקית, זמינות ותלות בספק.
  • אפשרות להפסיק את השימוש או לעבור לספק אחר.

נחדד את ההבדלים המעשיים בין כלי מדף, כלי ארגוני מסוג Enterprise, שימוש באמצעות ממשק API, פתרון שפותח בתוך הארגון והתקשרות עם אינטגרטור טכנולוגי.

התוצרים מהמפגש:

  • שלד למדיניות AI פנים-ארגונית ולנוהל אישור שימוש.
  • צ׳קליסט לבדיקת ספקי AI ומטריצת דגלים אדומים להתקשרות.

מפגש שלישי - מסגרות רגולטוריות, תקנים וחיבור לתשתיות הקיימות

מרצים: ד״ר יובל ריינפלד וליאור אתגר

המפגש יתרגם את המסגרות הרגולטוריות והמקצועיות המרכזיות למפת חובות שניתן לעבוד איתה.

נעסוק, בין היתר:

  • בחוק הבינה המלאכותית של האיחוד האירופי.
  • במסגרת ניהול סיכוני ה-AI של NIST.
  • בתקן מערכת הניהול ISO/IEC 42001.
  • בתקנים ובהנחיות מקצועיות משלימות.
  • בהתפתחויות הרגולטוריות בישראל.
  • בחובות מתחומי הפרטיות, הסייבר, הצרכנות, העבודה, הקניין הרוחני והרגולציה הענפית.

נבחן כיצד משתנות החובות בהתאם למספר משתנים:

  • תפקידו של הארגון בשרשרת הערך.
  • מקום פעילותו של הארגון.
  • סוג המערכת והשימוש.
  • רמת הסיכון.
  • האוכלוסייה המושפעת.
  • השאלה אם הארגון מפתח, מספק, מטמיע, מפיץ או משתמש במערכת.

החלק המעשי של המפגש יתמקד בחיבור ממשל ה-AI לתשתיות שכבר פועלות בארגון:

  • הגנת הפרטיות.
  • אבטחת מידע וסייבר.
  • ניהול סיכונים ארגוני.
  • ציות ואכיפה פנימית.
  • רכש וניהול ספקים.
  • פיתוח מוצרים ומערכות מידע.
  • משאבי אנוש.
  • ביקורת פנימית.
  • דיווח להנהלה ולדירקטוריון.

נבחן אילו תהליכים ניתן להרחיב, אילו בקרות ניתן להתאים, היכן נדרש תהליך ייעודי ל-AI ומתי אין הצדקה להקים ועדה או מנגנון נפרד.

נעסוק גם במודל קווי ההגנה ובחלוקת התפקידים בין היחידות העסקיות, פונקציות הפיקוח והבקרה והביקורת הפנימית.

התוצרים מהמפגש:

מטריצת רגולציה ובקרות לפי שימוש AI, הכוללת מסמכים נדרשים, אחראים פנימיים ושאלות בדיקה לשלב האישור.

מפגש רביעי - שימושים חיצוניים, אחריות הנהלה ודירקטוריון, חובת הפיקוח, חבות וביטוח

 

מרצות: מיכל מור, טבע, ועו״ד ענבל בן ארצי

המפגש יעסוק בשלושה צירים מרכזיים המגיעים לשולחן ההנהלה והדירקטוריון.

שימושי AI הפונים ללקוחות ולציבור

נבחן כיצד מנהלים שימושי AI המשפיעים על לקוחות, ספקים, עובדים או הציבור.

בין הנושאים שיידונו:

  • מתי ובאיזה אופן יש ליידע אדם כי הוא מתקשר עם מערכת AI.
  • כיצד מנסחים גילוי ברור ומובן.
  • מתי נדרש גילוי בדבר יצירה או שינוי של תוכן באמצעות AI.
  • מהי הסתמכות סבירה על תוצרי המערכת.
  • מתי נדרשת בדיקה או התערבות אנושית.
  • כיצד מאפשרים תיקון, בירור או טיפול בתלונה.
  • כיצד מונעים הטעיה, מצג שגוי או יצירת ציפייה שאינה תואמת את יכולות המערכת.
  • אילו מסרים שיווקיים ניתן להציג ביחס ליכולות המוצר.

אחריות הנהלה ודירקטוריון וחובת הפיקוח

נעסוק באחריות ההנהלה והדירקטוריון להתוות את מסגרת השימוש ב-AI, לקבוע את גבולות הסיכון המקובלים על הארגון ולפקח על יישום המדיניות והבקרות.

נבחן:

  • מהי חלוקת האחריות המתאימה בין ההנהלה, הדירקטוריון והגורמים המקצועיים.
  • מתי נכון להקים ועדת AI או פורום ממשל ייעודי.
  • מתי ניתן לשלב את הנושא בוועדה או בפורום קיימים.
  • אילו שימושים דורשים אישור הנהלה או דירקטוריון.
  • אילו סיכונים, חריגות ואירועים צריכים להגיע לדיון.
  • איזה מידע נדרש להנהלה ולדירקטוריון לצורך פיקוח אפקטיבי.
  • כיצד מוודאים שהדיווח אינו טכני בלבד אלא מאפשר להבין את החשיפה העסקית והמשפטית.
  • אילו מדדי סיכון וביצוע נכון להציג.
  • באיזו תדירות יש לדווח.
  • כיצד עוקבים אחר יישום החלטות.
  • כיצד מתעדים דיונים, החלטות, הסתייגויות ופעולות מעקב.
  • מתי נדרשת בחינה עצמאית או ביקורת של אפקטיביות המנגנון.

הדגש יהיה על פיקוח מתמשך ולא על אישור חד-פעמי של מדיניות. נלמד כיצד לבנות מנגנון המאפשר להנהלה ולדירקטוריון לקבל מידע, להציב שאלות, לאתגר הנחות, לעקוב אחר חריגות ולוודא שהבקרות פועלות בפועל.

התוצרים מהמפגש:

תוכנית עבודה לדירקטוריון וועדותיו.

 

חבות, התחייבויות וביטוח

נבחן מה הארגון מתחייב כלפי לקוחותיו כאשר מוצר או שירות כולל רכיב AI וכיצד ניתן לנהל את החשיפה.

נעסוק, בין היתר:

  • בהתחייבויות ביחס לדיוק, זמינות ואיכות התוצרים.
  • בשימוש בפלטים לצורך קבלת החלטות.
  • בחלוקת האחריות בין הארגון, הספק והלקוח.
  • בהגבלת חבות ובחריגים להגבלת החבות.
  • באחריות לנזק שנגרם עקב פלט שגוי או פעולה אוטונומית.
  • בהתאמת תנאי השימוש, ההסכמים והגילויים.
  • בפערים אפשריים בין הסיכון בפועל לבין פוליסות הסייבר, האחריות המקצועית והביטוחים הקיימים.

התוצרים מהמפגש:

  • מטריצת אחריות ארגונית מסוג RACI.
  • מנדט לפורום או לוועדת AI ותבנית לדיווח להנהלה ולדירקטוריון.
  • גיליון למיפוי חשיפה, חבות וכיסוי ביטוחי.

מפגש חמישי - סיכוני AI, מערכות אוטונומיות ומנגנוני פיקוח ובקרה

 

מרצים: נמרוד בשן וד״ר יובל ריינפלד

המפגש המסכם יתמקד בסיכונים המעשיים הנובעים משימוש ב-AI ובמנגנוני הפיקוח והבקרה שנועדו לצמצם אותם.

כל סיכון יתורגם לתרחיש ארגוני קונקרטי:

  • זיוף עמוק או התחזות קולית לצורך הונאת תשלומים.
  • דליפת מידע אישי, מידע סודי או סודות מסחריים למערכת AI.
  • הפקת מידע שגוי והסתמכות ארגונית עליו.
  • הטיה ואפליה בתהליכי קבלת החלטות.
  • הפרת זכויות קניין רוחני.
  • הרעלת נתונים או פגיעה באיכות המידע.
  • הזרקת פקודות וניצול לרעה של החיבור בין המערכת לכלים ארגוניים.
  • שימוש במערכת למטרה שונה מזו שאושרה.
  • שינוי במודל או בשירות המשנה את פרופיל הסיכון.
  • הסתמכות יתר של עובדים ומנהלים על תוצרי המערכת.
  • אובדן יכולת להסביר, לשחזר או לבקר את התוצאה.

החלק השני של המפגש יעסוק במערכות AI הפועלות ברמת אוטונומיה גבוהה, ניגשות למידע ולמערכות ומבצעות פעולות בשם המשתמש או הארגון.

נבחן:

  • כיצד מגדירים זהות והרשאות למערכת.
  • כיצד מיישמים הרשאה מצומצמת בהתאם לצורך.
  • אילו פעולות מותר למערכת לבצע בעצמה.
  • אילו פעולות מחייבות אישור אנושי.
  • כיצד קובעים מגבלות סכום, זמן, היקף וסוג פעולה.
  • כיצד מונעים גישה מיותרת למידע ולמערכות.
  • כיצד מתעדים פעולות והחלטות.
  • כיצד מפקחים על שרשרת פעולות המשלבת כמה מערכות וכלים.
  • מתי פעולה של מערכת עשויה ליצור מצג, התחייבות או פעולה מחייבת כלפי צד שלישי.
  • כיצד מגדירים שרשרת אחריות.
  • כיצד מזהים חריגה מהתנהגות צפויה.
  • כיצד מפעילים מנגנון עצירה או השבתה.

לסיום נבנה את שכבת הבקרה ונבחין בין בקרות מונעות, בקרות מאתרות ובקרות מתקנות.

נעסוק, בין היתר:

  • בפיקוח אנושי אפקטיבי ובהגדרת סמכותו של המפקח.
  • בבדיקות לפני הפעלה ובדיקות תקופתיות.
  • בניטור תוצרים ופעולות.
  • בניהול יומני פעילות ותיעוד.
  • במדדי סיכון ובסימני התרעה מוקדמת.
  • בזיהוי שינוי בביצועי המערכת או באופי השימוש.
  • בבדיקת אפקטיביות הבקרות.
  • בניהול חריגים.
  • בבחינה מחודשת לאחר שינוי מהותי.
  • בתהליך דיווח והסלמה.
  • בשימור ראיות ותיעוד לצורך תחקור.

המפגש יכלול תרגיל מעשי של זיהוי, בלימה, הסלמה וטיפול באירוע AI מתפתח.

התוצרים מהמפגש:

  • מטריצת סיכוני AI ובקרות מונעות, מאתרות ומתקנות.

ליווי וניהול מקצועי - ד״ר יובל ריינפלד

ד”ר יובל ריינפלד עוסק בדיני טכנולוגיה וציות דיגיטלי עם דגש מיוחד על בינה מלאכותית, פרטיות, הגנת מידע, סייבר והיבטים משפטיים של פיתוח מוצר ותוכנה. הוא מלווה חברות בישראל ובעולם ומסייע להן להפוך רגולציה מורכבת לאסטרטגיות ציות פרקטיות המותאמות לצרכים העסקיים שלהן. לריינפלד ניסיון נרחב ביישום מסגרות ציות ובהתמודדות עם אתגרי רגולציה בתחומים כגון בינה מלאכותית (AI Act באיחוד האירופי ויוזמות רגולציה נוספות), פרטיות והגנת מידע (GDPR, חקיקה אמריקאית וישראלית), הערכות השפעה, ממשל מידע, ציות בתחום הסייבר והגנות חוזיות. גישתו משלבת מומחיות משפטית, רגולטורית וטכנולוגית.

בנוסף לעיסוקו המקצועי, ד”ר ריינפלד משמש כעמית מחקר בכיר במכון צבי מיתר ומרצה בבית ספר הארי רדזינר למשפטים, באוניברסיטת רייכמן וכן משמש כיו”ר ועדת הבינה המלאכותית בלשכת עורכי הדין בישראל וכחבר בפורום המומחים הלאומי לבינה מלאכותית מטעם הממשלה. הוא מחברם של ספרים בהוצאת Routledge, בהם The European Union as a Normative Power: The Role of the CJEU (2025) ו-The European Union and Digital Law: Normative Power in a Globalized Technological Landscape (2026)

דרישות מקצועיות

השתתפות ב-80% מהמפגשים וביצוע מטלת גמר.

נושאי הקורס

מפגש ראשון:

יסודות ממשל AI, מיפוי שימושים וסיווג סיכונים

מפגש שני:

מדיניות פנים-ארגונית, עובדים והתקשרויות עם ספקי AI

מפגש שלישי:

מסגרות רגולטוריות, תקנים וחיבור לתשתיות הקיימות

מפגש רביעי:

שימושים חיצוניים, אחריות הנהלה ודירקטוריון, חובת הפיקוח, חבות וביטוח

מפגש חמישי:

סיכוני AI, מערכות אוטונומיות ומנגנוני פיקוח ובקרה

מפגש 1: מבוא לדיני ניירות ערך וסקירת הרגולציה בישראל

היכרות עם המסגרת החוקית, תפקידי רשות ניירות ערך והבורסה, ועקרונות יסוד בדיני ניירות ערך.

מפגש 2: חברות ציבוריות - חובות גילוי ודיווח

חובות הגילוי השוטפות והמידיות, עקרונות הדיווח, סקירת דוחות, וסנקציות על הפרות.

מפגש 3: מבנה תהליך הנפקה וליווי הנפקה

מבנה ההשקעה, תהליך עבודה, תלויות והיבטים פרקטיים בליווי הנפקה.

מפגש 4: עסקאות בעלי עניין וצדדים קשורים

היכרות עם המסגרת החוקית, תפקידי רשות ניירות ערך והבורסה ועקרונות יסוד בדיני ניירות ערך.

הכירו את המרצים

ד״ר יובל ריינפלד
עוסק בדיני טכנולוגיה וציות דיגיטלי עם דגש מיוחד על בינה מלאכותית, פרטיות, הגנת מידע, סייבר והיבטים משפטיים של פיתוח מוצר ותוכנה
הדס לורבר
ראש המכון לבינה מלאכותית אחראית, HIT ומרצה ברייכמן
עו״ד נמרוד בשן
יועץ משפטי AWS ומנהל צוות משפטי בתחום AI ב-AWS EMEA
עו״ד ענבל בן ארצי
מייסדת HighLaw
עו״ד עדי ישראל
יועצת משפטית בכירה, Lightricks
עו״ד ליאור אתגר
שותף, ראש תחום הגנת הפרטיות, הסייבר וטכנולוגיות, משרד עורכי דין EBN
עו״ד מיכל מור
יועמ״ש דאטה ומסחרי שווקים בינ״ל,טבע
עו״ד מיכל ברנד-גולד
סמנכ״לית ויועצת משפטית ראשית, Alice
עו״ד יעל ישראלי
שותפה במחלקת שוק ההון וניירות ערך במשרד פלוני ושו"ת, בעלת 15 שנות ניסיון בליווי חברות ציבוריות. לשעבר יועצת משפטית ברשות ניירות ערך.
עו"ד דוד כהן
יועץ משפטי בחברת השקעות גדולה, מומחה בהנפקות ובדיני שוק ההון.

שאלות נפוצות

#faq_content

קורסים נוספים שיעניינו אותך

רוצים לשתף?

מעוניינים שהכשרות HighLaw יגיעו אליכם למשרדי החברה?

השקיעו בכישורים של העובדים שלכם בנושאים החשובים ביותר בעולם המשפט

רוצים לשמוע עוד?
נשמח לעמוד לשרותיכם בכל שאלה
רוצים לקבל עדכונים?
הרשמו לניוזלטר של HighLaw ותהיו הראשונים לדעת

באתר זה נעשה שימוש בכלי ניתוח נתונים ובטכנולוגיות איסוף מידע אוטומטיות, כמו “עוגיות”, למטרות המפורטות במדיניות הפרטיות של האתר כגון סטטיסטיקה, שיווק, תפעול וכיוצ”ב. המשך הגלישה באתר מהווה הסכמתך לכך.

פבל קריינין

מנהל תחום Data ו-AI

פבל קריינין הוא מומחה מוביל בתחום הבינה המלאכותית, עם ניסיון עשיר בהובלת טרנספורמציה דיגיטלית בארגונים עסקיים וציבוריים, מחלקות משפטיות ומשרדי עורכי דין. יכולתו הייחודית לחבר בין חדשנות טכנולוגית לצרכים אסטרטגיים מאפשרת לו לפתח ולהטמיע פתרונות AI מותאמים ומדוייקים לצרכי הארגון.

כחלק מהצוות המוביל במיזם הלאומי “ישראל דיגיטלית”, פבל היה בחזית קידום הדיגיטציה במגזר הציבורי בישראל, שם פיתח ראייה מערכתית של האקוסיסטם הדיגיטלי הישראלי וצבר הבנה מעמיקה של האתגרים הייחודיים העומדים בפני ארגונים בתהליכי הטמעת טכנולוגיות מתקדמות.

כראש מטה בחברת הייעוץ והמחקר האסטרטגי “תארא”, פבל הוביל פרויקטים מורכבים שהצריכו תרגום של חזון אסטרטגי ליישומים מעשיים. יכולתו לזהות הזדמנויות, לגבש אסטרטגיות ולהפוך אותן לפתרונות ברי-קיימא היא נכס מרכזי בפיתוח פתרונות AI יעילים בשוק המשפטי.

ד"ר ועו"ד יובל ריינפלד

מנהל תחום אסטרטגיה וממשל AI

ד״ר ועו״ד יובל ריינפלד הינו בעל מומחיות ייחודית במשפט דיגיטאלי, טכנולוגיה ובינה מלאכותית. מומחיותו מתמקדת ב־AI, פרטיות והגנת מידע (Data Protection), עם ניסיון עשיר בייעוץ לארגונים וחברות בתחומי ממשל ואסטרטגיית AI, ציות וליווי תהליכי רגולציה חוצי גבולות.

יובל משמש כיו״ר (משותף) ועדת בינה מלאכותית בלשכת עורכי הדין, חבר בפורום המומחים הלאומי לבינה מלאכותית ומרצה בכיר באוניברסיטת רייכמן. שילוב הידע האקדמי עם הניסיון הרב בליווי ארגונים מאפשר לו לגשר בין אתגרים משפטיים מורכבים לבין מציאות טכנולוגית המשתנה בקצב מסחרר, ולעצב אסטרטגיות AI אחראיות, חדשניות וברות־קיימא.